צמודי קרקע יוכלו להוסיף ממ”ד ללא היתר

המהפכה המתגבשת: צמודי קרקע יוכלו להוסיף ממ”ד ללא היתר
בעלי צמודי קרקע שאינם מצוידים בממ”ד, לא יזדקקו עוד לאישורים מהעיריות ומהוועדות המקומיות, אלא יוכלו לפנות לפיקוד העורף עם התוכנית, והוא יאשר אותה בתוך שבועיים
רמת המיגון הלא מספקת, מביאה את מינהל התכנון לגבש תוכניות, שיאפשרו לבעלי דירות להוסיף ממ”דים באופן מזורז. היום (ג’), אמורה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, ערכאת התכנון העליונה של ישראל, לדון בשתי  הצעות להקמת ממ”דים בהליכים מהירים: הראשונה מדברת על הקמת ממ”ד בדרך של קבלת היתר בנייה, והיא מיועדת בעיקר לבעלי דירות בבנייה רוויה; ואילו השנייה מייתרת לגמרי את הוועדות המקומיות לתכנון ולבנייה והעיריות, והיא אמורה לאפשר לבעלי צמודי קרקע להקים ממ”ד באמצעות אישורים מהירים מפיקוד העורף.

מדובר בהבדל גדול מאוד בין שתי התוכניות – בעוד הראשונה עדיין מותירה בתמונה את הוועדות המקומיות לתכנון ולבנייה, הגם שבמסגרת הליכים ביורוקרטיים מופחתים מאלה הנהוגים כיום, התוכנית השנייה מוחקת אותם כמעט לחלוטין בכך, שהיא עוקפת את העיריות והוועדות המקומיות, ומעניקה את הסמכות לאשר את הממ”דים לפיקוד העורף. הפיקוד הוא זה שאמור לבדוק את התוכניות המוגשות לו בתוך שבועיים בלבד, ולהחליט, האם הן עומדות בתקנות של ממ”דים.

שתי התוכניות גובשו במהירות, בעקבות המלחמה בעה, ובמיוחד לאור המאורעות המחרידים שאירעו בקיבוצים של עוטף עזה, שבמהלכם הממ”דים עמדו בפני נסיונות פריצה, שריפה ואף פיצוץ מצד מחבלים, וברוב המקרים הצליחו להחזיק מעמד.

לגבי התוכנית הראשונה, הרחבנו את הכתיבה לפני מספר ימים והערכנו, כי על אף ההקלות הביורוקרטיות, היישום שלה במקומות רבים יהיה בעייתי; התוכנית השנייה לעומת זאת, מותירה את עלויות הקמת הממ”ד (כ-220 אלף שקל בממוצע) כחסם העיקרי שעומד בפני הדיירים.

האינפלציה ועליית תשומות הבנייה גרמו לכך שבשנים האחרונות מחיר הממ”דים הוכפל, כך שגם אם תאושר התוכנית – יהיו רבים שכנראה לא יוכלו ליישם אותה.

מסלול מהיר לבניית ממ”ד
חוסכים בירוקרטיה, זמן וכסף – תקנות חדשות מקלות על הביורוקרטיה ומקצרות את משך הזמן לקבלת היתר בנייה להוספת ממ”דים

מעוניינים להוסיף ממ”ד לבית? תקנות החדשות מקלות על הביורוקרטיה ומקצרות את משך הזמן הנדרש לקבלת היתר בנייה להוספת ממ”ד לדירות בבנייה קיימת.

פיקוד העורף פועל בכל עת לצמצום פערי המיגון בישראל. במסגרת זו, פיקוד העורף הוביל בשיתוף מנהל התכנון, תקנות חדשות שאושרו על ידי המועצה הארצית לתכנון ובנייה, שמספקות הקלות בהליכי הרישוי לבניית ממ”דים בבנייה קיימת.

התקנות החדשות כוללות הקלות המאפשרות לקצר את לוחות הזמנים של הליכי הרישוי לבניית ממ”ד בדירות שאין להם פתרון מיגון תקני. זאת, במטרה לייצר מסלול מהיר לצורך קבלת היתר הבנייה מוועדת התכנון המקומית.

בפועל, ההקלות החדשות מאפשרות לצמצם את משך הזמן הנדרש לקבלת היתר בנייה לממ”ד, מ-12-9 חודשים, ל-6-4 חודשים בממוצע. החיסכון בזמן מתבטא גם בהפחתה של עלויות הרישוי, בהיקף משוער של כ-15%, שמשמעותם חיסכון של כ-5,000 שקלים בממוצע.

למה חשוב לבנות ממ”ד?
בישראל, העורף הפך לחזית נוספת בשל התמקדות האויב באוכלוסייה האזרחית ובניסיון לפגוע בה בדרכים שונות, בהן גם ירי טילים ורקטות. לכן, חשוב לדאוג לפתרון מיגון זמין ונגיש בבתים מפני ירי רקטות וטילים עבור כמה שיותר אזרחים במדינת ישראל.

תקנות ההתגוננות האזרחית משנת 1992 מחייבות לבנות בכל מבנה מרחב מוגן דירתי (ממ”ד), קומתי (ממ”ק) או מוסדי (ממ”מ). המרחב המוגן מגן מפני קשת רחבה של איומים, לרבות ירי טילים ורקטות ואף מהווה מקום בטוח בעת רעידת אדמה. מיגון הוא תשתית מצילה חיים!

המענה הטוב ביותר נגד איום הרקטות והטילים הוא הממ”ד (מרחב מוגן דירתי), בשל היותו חלק בלתי נפרד ממקום המגורים. עובדה זו גם מאפשרת להגיע אליו בזמן ההתגוננות העומד לרשותנו, וגם מבטיחה כי ייעשה בו שימוש יום-יומי שמבטיח אחזקה שוטפת וסדירה שלו. בנוסף, לממ”ד יתרון מבחינת החוסן – בשעת חירום בני הבית, ובעיקר הילדים, שוהים בחדר מוכר ובסביבה ידידותית שמסייעת בהפחתת החרדות.

נכון להיום, לכשליש מאוכלוסיית ישראל, אין כל פתרון מיגון פרטי תקני, כלומר אין ממ”ד, ממ”ק או מקלט. בנוסף, גם בבתי מגורים בהם קיים מקלט משותף, המהווה פתרון מיגון תקני – לא תמיד ניתן להגיע אליו בזמן ההתגוננות העומד לרשותנו. לכן, במקרים אלו, נדרש להיערך מראש או לחילופין בעת קבלת התרעה להגיע למרחב ‘הכי מוגן שיש’, כלומר לבחור בחדר מדרגות או בחדר פנימי בדירה עם כמה שפחות קירות וחלונות חיצוניים.

פירוט ההקלות החדשות
התקנות החדשות, שנקבעו כהוראת שעה ל-5 שנים, מאפשרות להוסיף ממ”דים בבנייה פרטית, וכן במסגרת בנייה של בתי דירות.

במסגרת התקנות צומצמו הדרישות לצורך קבלת ההיתר, לדוגמה:

1.  ביטול שלב תיק המידע – ביטול שלב מקדים לפני הגשת הבקשה להיתר הכולל מידע ממוקד לגבי תא השטח המבוקש, הן מבחינה מרחבית והן מבחינת השימושים המותרים והתוכן הנדרש.

2. צמצום תכולת הבקשה להיתר להוספת ממ”ד –

א. צמצום היקפים של מפת המדידה והתכנית הראשית – הבקשה להיתר תכלול רק מיפוי מפורט של המרחב המוגן הדירתי, התשתיות המצויות בתחום של 5 מטרים לכל הפחות ממנו תוך סימון גבולות המגרש, קווי הבניין ומיקום הוספת המרחב המוגן הדירתי, ללא מיפוי מפורט של כלל המבנה הקיים והמגרש.

ב. צירוף 2 נספחים בלבד – נספח יציבות (הכולל חישובים סטטיים ודו”ח קרקע ביסוס), ונספח מיגון (רכיבי המיגון  באופן שמיישם את תקנות הג”א). זאת במקום שורה של נספחים שנדרש היה להגיש עד כה במסגרת הבקשה להיתר.

3. חישוב שטחים – במסגרת התקנות החדשות, נדרש לחשב כעת רק את שטח המרחב המוגן המוצע, ולא חישוב למבנה כולו. במסגרת זו, לא תידרש הכשרת חריגות או עבירות בנייה שבוצעו, כך שאישור היתר הבנייה עבור הממ”ד אינו מותנה בהסדרות בדיעבד לחריגות בנייה.

4. תעודת גמר – במסגרת קבלת תעודת גמר על ביצוע הקמת המרחב המוגן הדירתי, התקבל פטור מהגשת מפת עדות (מפת מדידה המתארת מצב קיים לאחר גמר העבודות של כלל המבנה והמגרש).
כמו כן נקבע פטור ממינוי אחראי על הביקורת בבקשות הכוללות ממ”ד בודד או מגדל ממ”דים עד 2 קומות.